סכיזופרניה או בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית כרונית השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. ההפרעה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות וקשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי. סכיזופרניה אינה הפרעת זהות דיסוציאטיבית ("פיצול אישיות") כפי שרבים טועים לחשוב.

התחלת ההפרעה מתרחשת ברוב המקרים בגיל צעיר, עם שכיחות של כ-1% במהלך החיים.

ככל הנראה הגורם להתפרצות ההפרעה הינו משולב: גורמי דחק, גורמים ביולוגיים, גנטיים וסביבתיים.

כדי לאבחן סכיזופרניה לפי ה-DSM

1. חייבים להופיע שניים או יותר מהבאים:
   • מחשבות שווא.
   • הזיות (לא רק ראייה, אלא במספר חושים)
   • דיבור בלתי מאורגן
   • התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית
   • תסמינים שליליים (אָפקט שטוח)
2. בעיות בתפקוד החברתי או התעסוקתי למשך תקופה ניכרת הנמשכת מאז הופעת התסמינים
3. התסמינים קיימים במשך חצי שנה לכל הפחות, בה לפחות חודש אחד של תסמינים מקבוצה 1
4. נשללו הפרעות נפשיות אחרות שמסבירות את המצב
5. נשלל שימוש בחומרים או בתרופות שעשויים להסביר את המצב
6. נשללה הפרעה התפתחותית (אוטיזם)

הטיפול במחלה מבוסס בראש ובראשונה על תרופות. את הטיפול התרופתי משלבים בהתערבויות שיקומיות וטיפול רגשי.